עובד עם כל הפלטפורמות הפופולריות

wordpress logo

זכויות במידע האישי – סעיפים 13, 14 לחוק הגנת הפרטיות

ניהול בקשות למידע

עקבו אחר בקשות גולשי האתר בקשר למידע האישי שנאסף באתר שלכם ונהלו אותן בקלות – הכל במקום אחד

אפשרו לגולשי האתר לממש את הזכויות שלהם במידע

סעיפים 13 ו-14 החדשים בחוק הגנת הפרטיות מחילים חובה חדשה על בעלי אתרים שאוספים פרטי קשר. מעתה, יש לאפשר לבעלי המידע לעיין, לתקן ואף לבקש למחוק את המידע האישי שלהם מהמאגר של בעל האתר.

פאנל הניהול במערכת שלנו מאפשרת לכם לעקוב בקלות אחר בקשות אלה ולנהל אותן בתוך מסגרת הזמן הנתונה לכך על פי חוק.

תיקון 13 חוק הגנת הפרטיות

איספו בקשות גולשים למידע באמצעות טופס פשוט מתוך האתר שלכם

אנו מספקים לכם קוד HTML של טופס בקשה למידע, להטמעה באתר שלכם (ואם הפקתם מדיניות פרטיות דרל המערכת שלנו – הוא יופיע בתוך המסמך). הטופס הופך את תהליך הבקשה לפשוט וקל עבורכם ועבור הגולשים שלכם:

קישור לטופס מפוטר האתר ומתוך מדיניות הפרטיות

צפו בבקשות שהתקבלו, והגיבו להן מתוך פאנל הניהול במערכת

טופס בקשת נשוא מידע לגישה למידע האישי

בחירה מתוך סוגים שונים של בקשות

הטופס שאנו מספקים מכיל את כל הבקשות שיש לאפשר לגולשי האתר לפי החוק:

מחיקת מידע אישי ששמור אצלכם

קבלת העתק של המידע האישי שנאסף

בקשה למחיקת הלקוחות מרשימות התפוצה שלכם

דרישה למניעת שיתוף או מכירה של המידע עם גורמים חיצוניים

תהליך הגשת בקשת מידע תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טיפול בבקשות בכמה צעדים פשוטים

טפלו בבקשות המידע האישי של הגולשים שלכם במהירות ובתוך מסגרת הזמן שנקבעה על פי חוק באמצעות מספר קליקים בודדים.

קבלו בקשות בקשר למידע

אימות זהות המבקש למניעת בקשות סרק

קבלו תזכורות אוטומטיות למועד האחרון לטיפול

השלימו את הטיפול בבקשות שהתקבלו

ניהול בקשות מידע תיקון 13 חוק הגנת הפרטיות

עמדו בדרישות חוק הגנת הפרטיות

ניהול מסודר ונכון של בקשות גולשים בקשר למידע שלהם שומר על העסק שלכם מפני קנסות ותביעות מיותרות

מזעור החשיפה לקנסות ותביעות

אפשרות נוחה וקלה לדיווח לרשות במידת הצורך

כל המידע שמאפשר זיהוי פרטני מוסתר מהדיווח

מאובטח ומאומת

שאלות נפוצות

טופס בקשת גולשים בקשר למידע אישי אולי נשמע מורכב וטכני, אבל המשמעות היא פשוטה – בקשה מאדם שגלש באתר שלכם, עליו אתם מחזיקים מידע אישי. הגולש שמבקש את המידע ידוע בשפה המשפטית כ"נושא המידע". לאחרונה כמות הבקשות של גולשים לגשת למידע שלהם נמצאת במגמת עלייה, ואיתה הצורך של אתרים להכנת מענה מתאים באתר שלהם.

ברוב המקרים, תגלו שהאדם שמבצע בקשה לגישה לנתוני נושא מידע הוא נושא המידע עצמו. לעיתים, הוא עשוי למנות מישהו אחר לבצע את הבקשה בשמו.

נושא מידע (או מישהו המבצע את הבקשה בשמו) לא חייב להיות לקוח של החנות המקוונת שלכם כדי שבקשתו תהיה תקפה. הוא יכול להיות עובד בהווה או בעבר, שותף עסקי או נותן חסות, ספק, קבלן, או כל אדם אחר המאמין שאתם מחזיקים במידע אישי לגביו.

בקשת נושא מידע למידע האישי שלו היא בקשה הנשלחת על ידי נושא מידע למחזיק המידע, ובה הוא מבקש לקבל עותק של הנתונים האישיים שלו הנאספים על ידי המחזיק, ותיאור מפורט של אופן וייעוד איסוף הנתונים. עם זאת, תלונה כללית או שאילתה של נושא המידע בנוגע לשימוש במידע האישי שלו אינה נחשבת לבקשה מהסוג המחייב את העסק על פי חוק.

לדוגמה, אם אדם פרטי שואל אתכם מדוע הוא מקבל הודעות שיווקיות או מאין קיבלתם את שמו, זו אינה בקשה מהסוג הזה. אך אם הוא מבקש באופן ספציפי עותק של הנתונים האישיים שאתם מחזיקים לגביו והוכחה לאופן השימוש בהם, אזי זו נחשבת לבקשה שמחייבת אתכם להגיב על פי חוק. שימו לב שבקשה זו לא חייבת לשאת כותרת רשמית של "בקשת נושא מידע" כדי להיחשב ככזו.

היא יכולה להגיע מכל מקור ולהישלח לכל מחלקה בארגון שלכם ועדיין להיות תקפה. היא יכולה להישלח אפילו באמצעות דוא"ל או מדיה חברתית. בקיצור, אין תהליך רשמי שנושא המידע צריך לעקוב אחריו בעת הגשת בקשה כזו, כדי לחייב אתכם לפעול על פי חוק.

ניהול מסודר של בקשות אלו מונע את הבלבול בעסק, מה שעלול להוביל לקנסות או תביעות מיותרות.

אין דרך אחידה להגיש בקשה לגישה לנתוני נושא מידע. צפייה באופן התנהלות הדין בנושא זה במערכת ה-GDPR מלמדת שקיים חסם נמוך באופן מכוון להגשת בקשה כזו, כך שלא יהיה נטל על אף אחד להשתמש במערכת ספציפית או להגיש את בקשת המידע שלו באמצעות מדיום שאינו נוח לו.

בקשות הגישה למידע אישי  יכולות להגיע באמצעות דוא"ל, טלפון, צ'אט, הודעות פרטיות במדיה חברתית, מכתב ועוד. זה תלוי באדם או בנציגו לבחור את המדיום המתאים להם בעת הגשת בקשה למידע אישי ומידע רגיש.

גם לשאלה זו נוכל לענות באופן חד משמעי רק אחרי שהסוגיה תתברר בדין הישראלי. בינתיים, צפייה במערכת ה-GDPR בנוגע לבקשות אלה, שבעקבותיה הדין הישארלי מתקדם, קובעת שעסקים רשאים שלא להגיב אם הבקשה היא:

  • חסרת בסיס באופן מובהק – לדוגמה, הבקשה זדונית, חלק מקמפיין שיבוש מכוון, או נעשית עם הצעה לשינוי/הסרה בתמורה להנחה או מוצר.

  • מופרזת באופן מובהק – לדוגמה, ישנה סדרה של בקשות חופפות, בקשות מרובות לאותו דבר בפרק זמן קצר, או סיבות של משאבים בגינן הצוות שלכם אינו יכול לנהל תגובה רחבת היקף.

עפ כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, האכיפה בענייני פרטיות נעשתה משמעותית יותר ומורגשת יותר מצד עסקים בדיגיטל.

אי-מענה לבקשת גישה של נושא מידע בתוך פרק הזמן המוגדר עלול להוביל לצעדים משפטיים ולקנסות. עסקים עלולים לספוג השלכות משפטיות חמורות אם לא יפעלו על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות הישראלי.